שלמה השכרת רכב בע"מ נ' חברה לפיתוח מטה בנימין בע"מ ואח'

פסק דין

התביעה יסודה בנזקים שנגרמו לרכב מבוטח התובעת בתאונה הנדונה. התובעת טוענת שרכב הנתבעים עמד באמצע הכביש, מאחורי עיקול, נהג הרכב לא יכול היה להבחין בו מבעוד מועד על כן נאלץ לבצע עצירה פתאומית, החליק ופגע בעמוד בצד הדרך. הנתבעים טוענים שמדובר בתאונה עצמית שנגרמה כתוצאה מנהיגה רשלנית של נהג התובעת, ואין לה לתובעת כל עילה לתביעה נגדן.

העיד בפני נהג רכב התובעת. הנתבעות לא הביאו מטעמן כל עדים.

מעדות נהג התובעת עולות העובדות הבאות. התאונה אירעה בכביש ואדי ג'וז בירושלים שהוא כביש תלול עם פיתולים. מאחורי אחד הפיתולים עמד האוטובוס. נהג התובעת שנסע בכביש הבחין באוטובוס מאוחר מידי, הוא לא יכול היה להספיק לעצור על כן הסיט רכבו שמאלה חזק כדי להימנע מפגיעה. כתוצאה מכך הרכב החליק, הנהג איבד שליטה ופגע בעמוד המצוי בצד הדרך. לדבריו: "האוטובוס היה במצב כזה שאי אפשר היה לראות אותו. אם הוא היה עומד קצת קדימה או קצת אחורה זה לא היה בעיה אבל במקום שהוא עמד אי אפשר היה לראות אותו... אם לא היתה בעיה לראות אותו אין בעיה לעצור, אבל זה היה בדיוק מעבר לפינה" (עמ' 3 שורות 9 – 19). עדות נהג התובעת היתה אמינה, לא הובאה כל ראיה לסתור, ואני מקבלת אותה.

ב"כ התובעת טוען שבנסיבות האמורות האחריות לתאונה רובצת על הנתבעים. ב"כ הנתבעים טוען שנהג התובעת איבד שליטה ומכאן שהוא נהג באופן רשלני ופרוע, והוא אחראי לתאונה. בחנתי את העדויות ושקלתי בטענות הצדדים והגעתי למסקנה שהאחריות לתאונה רובצת על שני הצדדים בחלקים שווים. אינני מקבלת את טענת ב"כ הנתבעים כי יש לראות תאונה זו כתאונה של פגיעה מאחור שהאחריות לה רובצת רק על הפוגע מאחור.

כאמור, הנתבעים לא הביאו מטעמם כל עדות או ראייה לגבי נסיבות התאונה, ובנסיבות אלו לא הוכח מה גרם לנהג האוטובוס להחליט לעצור רכבו באמצע נתיב נסיעה ומאחורי עיקול בכביש, דווקא במקום בו רכב הבא מאחור לא יוכל לראותו מבעוד מועד. ב"כ הנתבעים טוען שחזקה על האוטובוס שאם עצר באמצע נתיב נסיעה היה זה מאחר ורכב לפניו עצר. אינני מקבלת טענה זו. נהג התובעת העיד שהאוטובוס "עמד", לא עצר, ובהודעתו הכתובה, הודעה שניתנה סמוך לאחר התאונה, הוא כתב שהאוטובוס "חנה" באמצע הכביש (ת/1). העד לא נשאל בחקירתו הנגדית כל שאלה לגבי הנסיבות בעטיין חנה האוטובוס באמצע נתיב הנסיעה ואין כל חזקה לפיה האוטובוס עמד מאחר ורכב לפניו עצר. שום רכב אינו אמור לחנות או לעמוד באמצע נתיב נסיעה, ובהיעדר כל עדות או ראייה לגבי הנסיבות בעטיין החליט נהג האוטובוס להעמיד רכבו באמצע הכביש, אין אלא להסיק שלא היו נסיבות שהצדיקו זאת. אוסיף כי נהג התובעת העיד שלאחר התאונה הוא ראה שהאוטובוס מתחיל בנסיעה קדימה, ומטופס ההודעה עולה שהוא לא נתן לנהג התובעת את פרטיו.

תקנה 70 לתקנות התעבורה קובעת שאם נוצר הכרח לעצור רכב באמצע דרך, יש להציב משולש אזהרה במקום שניתן לראותו ממרחק של 100 מ' לפחות. גם מתקנה זו ניתן להסיק שמי שנאלץ להעמיד רכבו באמצע נתיב נסיעה חייב ליתן על כך אזהרה מוקדמת לרכבים הבאים אחריו.

בנסיבות אלו, ועל פי החומר שבפני, אין אלא להסיק שנהג הנתבעים התרשל כלפי הרכבים הבאים אחריו, הן בשל המקום בו החליט להעמיד את האוטובוס והן בשל היעדר אזהרה מוקדמת כנדרש.

עם זאת גם נהג התובעת התרשל בנהיגתו. נהג התובעת נהג רכבו בכביש מפותל ולפי עדותו שלו הוא התקרב לפיתול שלא היה לו כל שדה ראיה לאחריו. בנסיבות אלו היה עליו להאט רכבו עוד יותר, ולהתאים את אופן נהיגתו לנסיבות הכביש. לפי עדותו שלו כאשר הוא הבחין באוטובוס הוא לא יכול היה להספיק לעצור, ומכאן אין אלא להסיק שהוא לא התאים נהיגתו לנסיבות הדרך.

כמבואר שני הנהגים התרשלו. בנסיבות אלו אני מוצאת לחלק את האחריות לתאונה בין הצדדים בחלקים שווים (וראה בנסיבות שונות במקצת ת.א. 29115/04 י.ד. רכב ותחבורה בע"מ נ. אבידן מיכאל).

לאור האמור ישלמו הנתבעים לתובעת מחצית מנזקיה בסך של 13,248 ₪ צמוד מיום 10.06.03. כן ישלמו הנתבעים לתובעת את אגרת המשפט כפי ששולמה, שכר העד כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בשיעור 11.6% מהסכום הפסוק. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום, ח' אדר א תשע"א, 12 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: